עברת לתל-אביב, הרי אם לחיות אז כאן. כי מה זה אומר בעצם לחיות?

לעבור ברחוב ושגם אם ידעו לא יציקו לי, שלא ישאלו שאלות מיותרות. חופש לעסוק במה שנכון לי כרגע. לדעת שיש פה קהילה אם אפשר לקרוא לזה ככה, ללכת לי בסנטר להיכנס לתא מדידה הנכון ואולי לראות שם עוד מישהי כמוני, שתשלח לי חיוך מעודד, כזה שאומר “היי זה בסדר…. גם אני”

המחירים פה מטורפים, לא רק השכירות. יש מחיר שלם בלעבור לעיר שכזאת, מצד אחד הרצון להיטמע בין כולם כמו במצעד גאווה אחד גדול, מצד שני לרדת לסופר הגדול של החיים זה שפתוח  24/7 ולהיות אנונימית בין מוצרים.

אז ככה, החלטתי לעבור, מה זה בשבילי עוד שינוי? מצחיק אותי כשאנשים אומרים שהם מפחדים משינויים. אנשים כמוני זקוקים לשינויים. רק ככה נמצא את עצמינו.

תהליך לא פשוט לאף אחד ואני? אני כבר מבינה בתהליך אחד או שניים בחיים שלי. כבר פיתחתי סבלנות של ברזל לפקידות הקבלה והרווחה שדוחות ודוחות את התהליך הפרטי שלי.

ואם בעל הדירה שואל אותי במה אני עובדת זה כי את כולם שואלים? ואם הוא מבקש לראות תלוש שכר, הוא מבקש מכולם? קשה לי לדעת ואני מנסה שלא להכניס את עצמי לסרטים.

מרגישה הזדהות? גם לך קרה משהו דומה? אם את מרגישה שהיית שמחה לקבל ליווי, אוזן קשבת או עזרה בדברים, המנטורית שלנו מעניקה ליווי וסיוע לנשים טרנסיות בכל רבדי החיים – רפואי, חברתי, סוציאלי ועוד, מתוך הניסיון האישי שלה. פרויקט לולה להעצמה נשית טרנסית.

מוזמנות לפנות:

זמינות גם בווצאפ! 052-2197018

Gili@lgbtqcenter.org.il
או בטופס: