ימי חמישי פעם בחודש וחצי | במאז”ה 9

החל במאה ה-17 נשים אינטלקטואליות נהגו להיפגש בסלון ביתן, שבו קיימו דיונים ערים על פוליטיקה, על רכילות עסיסית אודות משפיעני התקופה, דיונים ספרותיים ופילוסופיים, כתיבת מכתבים, ואפילו – חיפושי אהבות. השנה אנחנו מציעות מפגשים מעוררי מחשבה על נושאים להט”בים מתוך החשיבה הפסיכואנליטית. מועדון הפרויד הוורוד מזמין אתכן (וגם אתכם) נשות ואנשי טיפול, ומתעניינים.ות בעלי רקע בתחומים אלה, להפגש ולדון יחד בנושאים מרתקים.

סדרת המפגשים:

26.12.19 – פסיכואנליזה, מגדר וספרות / ד”ר דנה אולמרט
ההרצאה תבחן את התיאוריה של זיגמונד פרויד על המיניות ועל הלא מודע, ותדון בתפיסות המגדר הגלויות והסמויות המתגלות בה. כמו כן, נתייחס לאופן שבו יצירות ספרות סיפקו לפרויד מושגים ורעיונות על הנפש האנושית, ונדון במתחים ובהתנגשויות ההיסטוריים בין המחשבה הפסיכואנליטית לבין השיח הפמיניסטי.

13.2.20 – פסיכותרפיה בקהילת הלהטב”ק בראי הפסיכולוגיה הביקורתית / ד”ר שחר גלוברמן
פסיכולוגיה ביקורתית מציעה מבט, המערער על הנחות היסוד של הפסיכולוגיה הקונבנציונאלית, מעודדת שיח של צדק חברתי, ושואפת לאתגר את הסטטוס קוו, שמשמר פערים בין קבוצות באוכלוסייה. על כן, פסיכולוגיה ביקורתית היא נקודת מבט שימושית לדיון בתיאוריות פסיכולוגיות אודות נטייה מינית וזהות מגדרית וכן אודות טיפול בקהילת הלהטב”ק. ההרצאה תציע מבט ביקורתי באופן בו זהות מגדרית ונטייה מינית נידונות בספרות הפסיכולוגית.

19.3.20 – המפגש המאתגר בין תאורית פסיכואנלטיות קלאסיות לבין מבנים חדשים של משפחה / דפנה גרינר
מבני המשפחה הקיימים כיום רבים ומגוונים ושונים מאלה שעליהם נכתבו תאוריות התפתחותיות והמשגות פסיכואנליטיות. המודלים המשפחתיים החדשים מאתגרים את הנרטיבים הפסיכואנליטיים הקלאסיים ומחייבים פרשנות חדשה ואולי אף נקודת מבט אחרת על התאוריות המוכרות. ננסה לבחון את הקשר האפשרי בין מה שנכתב אז למה שקורה היום, בעיקר סביב “תסביך אדיפוס” של זיגמונד פרויד ומלאני קליין.

30.4.20 – אי-מונוגמיה ועצמי מרובה – יחסים אי מונוגמים מנקודת מבט התייחסותית / שילי ורדימון
על מנת לתאר אי-מונוגמיה ולהרהר אודות יחסים לא מונוגמיים מזווית שיש בה הבנה דינמית, אנו נדרשים ראשית להתייחס לשאלה מדוע מתקשה המחשבה הפסיכואנליטית לדון דיון בעל ערך ביחסים לא-מונוגמיים. בהרצאה ישורטט קו, שראשיתו בחשיבתה של קארן הורני בשנת 1928 אודות המונוגמיה, וניסיונותיה דאז להבין מדוע החשיבה הפסיכואנליטית מתקשה להפנות את מבטה הביקורתי לעבר האידיאל הרומנטי המונוגמי, והמשכו בחשיבתם של הוגים התיחסותיים כמיטשל ומסלר דיוויס.

8.6.20 – פסיכואנליזה ולהט”ב – הילכו שניהם יחדיו? ד”ר אסתר רפפורט * ההרצאה תועבר בשפה הרוסית
נתבונן בתיאוריית המיניות של פרויד, שמצד אחד תרמה לקבלה החברתית של הומוסקסואליות ומצד שני, הנציחה תפיסות פתולוגיות בנוגע לנשיות, ביסקסואליות וטרנסקסואליות. נתייחס לרגרסיה המאסיבית, שחלה ביחסה של הקהילה הפסיכואנליטית להומוסקסואליות בעשורים שלאחר מותו של פרויד. כמו-כן, נסקור טקסטים פסיכואנליטיים מאוחרים יותר שעשו דה-פתולוגיזציה מעמיקה להומוסקסואליות, ולבסוף נדון במהפך שקורה כעת בפסיכואנליזה ביחסה לטרנסג׳נדריות.

לרכישת כרטיסים בטלפון: 03-5252896

או באתר: